למי מתאים אבחון דידקטיגם אבחון פסיכודידקטי וגם אבחון דידקטי הם אבחונים שניתן לערוך בכל שלב בחיים, בכל גיל. עם זאת, רצוי בדרך כלל לערוך את האבחונים האלו מוקדם ככל האפשר, בדרך כלל שהנבדק עולה לכיתה א' או מתחיל מוסד חינוכי חדש כמו תיכון וחטיבת ביניים.
השמות המבלבלים של האבחונים יכולים לגרום לאי הבנה. אנשים לא בהכרח מבינים מה ההבדל בין האבחון הדידקטי לאבחון הפסיכודידקטי ולא תמיד יודעים לשייך את האבחון לצורך. אז הפעם אנחנו נסביר במפורט למי בדיוק מתאים אבחון פסיכודידקטי - או במילים אחרות, למי האבחון הדידקטי לא בהכרח מספק.
מה עושים באבחון פסיכודידקטי?
האבחון הפסיכודידקטי מכיל את החלקים שבודקים באבחון הדידקטי אך הוא כולל יותר ובודקים בו גם חלקים שלא נבדקים באבחון הדידקטי כדוגמת מנת המשכל, גרפו-מוטוריקה והתפקוד הרגשי והנפשי של הנבדק - עולמו הפנימי. כאשר רואים שמנת המשכל גבוהה איך יש קושי לראות את זה בא לידי ביטוי, סביר להניח שמדובר בלקות למידה אך יש מקרים בהם רואים השפעה של החיים האישיים או קשיים רגשיים שמקשים על מימוש הפוטנציאל. בדיוק לשם כך האבחון הפסיכודידקטי נועד. באבחון הדידקטי נוטל חלק מאבחן פסיכולוג שהוכשר לבצע אבחונים אלו, או לחלופין פסיכולוג שלא הוכשר לבצע את האבחון הפסיכודידקטי אך הוא עושה זאת במשותף עם מאבחן כדי לקבל תמונה כוללת מ-2 אנשי המקצוע.
למי מתאים ומתי פונים?
כמו שאמרנו, אבחון פסיכודידקטי מתאים לכל אחד בכל גיל, בין אם מדובר בילד כיתה א' או כיתה ז' ובין אם מדובר באדם מבוגר שלא הרגיש בקשיים אך הם צפים בתקופה האחרונה או לא טופלו כשצפו מלכתחילה. ברוב המקרים האבחון הדידקטי יספיק, אך כשהמאבחן רואה שאין עדיין תמונת מצב ברורה או שיש צורך לבצע אבחון מקיף יותר, הוא ימליץ לבצע אבחון פסיכודידקטי. פניה לאבחון פסיכודידקטי נעשית כמובן שההורים או הצוות החינוכי רואים שיש קשר רגשי לקשיים של הילד או הנבדק.
